Automassage (אוסטריה/סלובניה) הוא הרכב שחבריו פעלו ביחד ולחוד בהרכבים שונים, דוגמאת Neuf Meuf, Code Iconnu, The Striggles ו- Kauders (שיצא בבירדסונג).
צליל דחוס במלמולי שירה, באסים רועמים ועוויתות סינתיסייזר מאפיינים את האי.פי הקצרצר של ההרכב. מהלכי נגינה פשוטים, נערמים למארג מורכב של שכבות, שמפורק, מורכב מחדש, ומוצג בערבוביה שהיא שיטת העבודה והצליל שמאפיינים את Automassage.

Misadventure of a Meaty Machine הוא אלבום מחוזק במשחק לוח .זהו האלבום השלישי של צ'רלי קצ'רלי בלייבל בירדסונג, אחרי "טיפה - פסקול ב-4 תוים" ו"צ'רלי קצ'רלי אי.פי". הוא הוקלט, כמו קודמיו, בעזרת מיקרופון סרבן, כשהפעם על השירה מופקדת תוכנת text to speech ש"הושאלה" מתאגיד גדול שלא נזכיר את שמו.
את המוסיקה, כמו תמיד, אפשר להוריד במהדורה וירטואלית שתשרוד עד קץ האינטרנט או הציויליזציה.
המשחק, לעומת זאת, מודפס בהדפס משי ידני במהדורה מוגבלת, מקופל ומודבק בעולם החומר בלבד ובאופן תאורטי יכול לשרוד גם אחרי הכחדות האנושות. להנאתם של ג'וקים אנינים בלבד.

"היינו יושבים ומדברים במשך שעות. לפעמים מגיעים לתובנות רעועות והסכמים רופפים או מתדרדרים לריבים מרירים ספוגי בירה. השיחות המשיכו אחת את השניה או התפתלו מסביב לשבריר שנפלט משיחה קודמת. בעצם סתם הצטברו להן לאט לאט לרעיון מופשט וחמקמק.
חשבנום שאם ננסה להניח אותו על דף הוא יעלם באמצע הדרך.
ידענו שאם ננסה לייצר אותו מחתיכות ריפים, קומפוזיציות ומקצבים לא נוכל לתפוס אותו. פשוט נכנסו לאולפן וניגנו אותו."

"להקה שלא היתה" התקיימה לשעתיים שלושים ושש דקות ושש שניות כולל הפסקה

נעה היא עדיין “סופרטאלנטד” והיא מספרת: ”חלק מהשירים באלבום נכתבו לאנשים שאני מכירה, אבל אם נראה למישהו שאחד השירים נכתב עליו אני לא אגיד לו שזה לא ככה”. היא מוסיפה עוד מספר דברים על האלבום אך אלו צונזרו עקב שימוש רחב בשפה לא הולמת.
Plus Size הוא האלבום השני של “סופרטאלנטד” בבירדסונג הפעם קצר יותר, עם יותר אזכורים של שחפים ואופנוענים קשוחים, יותר שירים על עוגות גבינה והרבה פחות שירים על תפוחי אדמה.

האמן המכונה גלברט, (איי.קיי.איי הלונסומז) הניח הפעם את הסינתיסייזר בצד וניער את האבק מהבנג'ו הישן כדי להקליט לטייפ כמה קטעי סרף אפלים.
תכולה: מלכודות דובים עשויות מטרמולו, גיטרות, כינור, תופים וגונג

יצא לנו להיות פה כבר כמה זמן. בערך 6 שנים. זה די הרבה, אולי הרבה מדי.
במהלך השנים עפו שבבים, נוצרו קשרים והוקלטו דברים שאפילו במקום לא מקום שלנו, לא נמצאה להם מסגרת. ציוצים תועים שיצאו בזמן עבודה על קונספט אחר, נסיונות עם שפה חדשה וכלים חדשים ולעיתים שיתופי פעולה בין אמנים שונים שבדרך כלל לא יוצאים מהבית. קיבצנו את אותם ציוצים נסתרים של The lonesome Excutive, HER HIGHNESS, Tiny Creatures, Kauders, יונתן לויטל, Supertalented, Beatmapper, AP:MP וצ'רלי קצ'רלי שהסתובבו לנו בין הרגליים. מצאנו להם בית וכך ניצלו משכחה ורעב.
האזנה נעימה
הציפורים

Neighbors הוא ההוצאה השלישית בסך הכל של לאפי (במקור: קיצור של לאפלף) אחרי "Your'e the Same Kofi Fool, Creep" ו "All Out War" הפעם ללא גיטרות ובלי אורחים.
חמישה קטעים קליטים ומוקלטים בפשטות באולפן ביתי אי שם בברלין. הכל נשאר בשכונה, בשכנים, מסיבות, ארוחות ערב ופולחנים סודיים.

"First I love" בוצע והוקלט בחדרון כתום בקומה העליונה של גורד שחקים בורשה, פולין. באופן מפתיע האלבום עצמו בכלל לא נשמע כתום אלא אפלולי יותר עם רסיסים של אמבייאנט, נקודות אלקטרוניות, הצללות לואו-פיי, טקסטים שחורים ושירה נשית עמוקה שמנתבת את כל הכיוונים לכיוון אחד, שגם הוא לא כתום בכלל.
LeeDVD לא רואה את היומיום כחוויה מוצקה. לחיים יש חזות מתעתעת. לפעמים נעיצת מבט בחיים מחזירה בוהק בהיר מנצנץ ולפעמים אותה זוית נראית שחורה מתהום.

תמונה של אמא ליברובסקי בגיל בת-מצווה מנגנת באקורדיון הובילה את דיגיטל_מי (שי ליברובסקי; מוסיקאי וצאצא) לחיפוש מוצלח בבוידעם. האסוסיאציה הקולקטיבית של האקורדיון כאביזר פלמ"חי והסלידה המובנית של מוסיקאי אלקטרוני ממפוחים ותיבות לחיצה התחלפה מהר מאוד בחקרנות וסקרנות. התגלית הראשונה היתה שאקורדיון נשמע הרבה יותר טוב כשלא יודעים לנגן עליו והובילה במסקנה ישירה לחיבורים בין האקורדיון הארכאי למיטב האפקטים שהתגלגלו בחדר באותו זמן. התוצאה, כמו במקרים רבים של גילוי עריות היתה אבסטרקטית, קצבית ולא בהכרח דומה להורים.
דיגיטל_מי הוא מוסיקאי פורה ופעלתן ששפע מיני אלבומים ואלבום בכורה טרי מאחוריו. בין השאר גם הספיק להפיק את AP:MP שיצא בעבר בלייבל זה.
The Accordion E.P יוצא בשיתוף עם הלייבל " audio montage ".

kauders הוא גיטריסט ומוסיקאי רב להקתי ממוצא אוסטרי. בעבודות הסולו שלו הוא מרשה לעצמו הרבה יותר חופש מאשר בעבודה עם להקות. הוא יכול להתפס ליומרנות חסרת בושה ולמעוד, כמעט בכוונה על גבולות הטעם הטוב.
האלבום החדש שלו "Brian invited June..." מבוסס על ערוצי סיקוונסר, שהיו יכולים להיות בסיס למוסיקת דאנס, אלמלא טופלו באפקטים ופילטרים, כוסו בשכבות קול, גיטרה והקלטות שטח ונדחסו לפורמט של שיר.
התוצאה מאוד אישית ואמביוולנטית, ממלמלת אמירה או הקנטה לכיוון הנטייה לתיבנות סיקוונסרי של דאנס ואיזי ליסטנינג.
עם כמה שהדברים נשמעים קרים וקונספטואלים, בסך הכל מדובר במוסיקה עם לב רומנטי ונאיבי. חיפוש אחר היופי שפועם מתחת למעטה המלוטש.

כבר כמה זמן שחבורת דודו גבע הצרפתית עובדת קשה על ה זחטרררט%טאם שלהם. אפשר לומר שהם ליטשו אותו לשלימות, כשהם מוסיפים קצת או!!אה!ז ומוא%$ט בכדי להדגיש את הרררטטרקטק הבלתי נמנע.
האלבום האחרון שלהם, בנתיים, הוא המאמץ השלם ביותר לייצר מסע זחטראטאב%ם דו צדדי ממיס אוזניים ושורף לבבות.
כנראה שRETROVULVA 2002 הוא מחווה לימי המאה העשרים, אז זרח כוכבו של ה"תקליט" או "אריך הנגן" הנשכח. צלוחיות הויניל העתיקות חסרו את האופציה של דילוג בין קטעים שונים ויצרו שפה שנשכחה עם בואו של ה"תקליטור" הצעיר והקופצני.
RETROVULVA 2002 מנסה להחזיר את הגלגל לאחור, ליצירה שאין בה דילוגים וחלוקה לקטעים ויש בה רק שני צדדים של או!!אה!ז, מוא%$ט ורררטטרקטק מותכים לזחטרררט%טאם גדול ודורסני.

נועה היא סופרטאלנטד , אבל היא לא לבד בעניין.
היא אומרת ש"כל הסולואים המדהימים בגיטרה הם של יוהאנס . הוא גם קנה לי את הגיטרה הראשונה שלי ושימש השראה לרוב השירים."
וש" כריסטופר מנגן ב-'ברזיל', 'אטומר' ו'יור רונג'. הוא גם 'סופרטאלנטד' וגר באוסלו. אנחנו חיים בלונדון."
העולם, כנראה, מתפקע מאנשים שהם 'סופרטאלנטד', אבל רק חלקם התאחדו להיות 'סופרטאלנטד' הלהקה.
נועה מוסיפה וטוענת ש"אנשים שאוהבים את סופרטאלנטד הם סופר". אנשים שהם סופר ושראו את סופרטאלנטד בהופעה אמרו ש"המלודיות של סופרטאלנטד היו פנטסטיות" וגם "אהבתי את הסגנון הרגוע, כמעט קלאסי אך עיקר הקסם של הלהקה טמון בטקסטים המטופשים...כל השירים קצרים, לפעמים זו המוזרות ולפעמים הפשטות של הטקסטים שגורמת לך לחייך."
אנחנו אומרים ש" סופרטאלנטד הם סופר לואו-פיי לאנשים שהם סופר".

"טיפה - פסקול ב-4 תוים" היה יכול להיות פסקול סרט אנימציה של ניר מטרסו, אך הוא בעצם פסקול לסרט שעלילתו רק מתרמזת בחלקה בתוך "טיפה": סרט אנימציה על עשיית סרט אנימציה.
האלבום עצמו מתאר מערכת יחסים שמתרחשת מתחת למים ב-15 סצינות. הסצינות עצמן מתוארות בחלקן בתוך עטיפת האלבום המוארכת. המוטיב המרכזי של האלבום נע ונד בסולם של 4 תוים, שהם המגבלה המובנית בהנחיות לפסקול, על מנת לתפוס את התחושה התת מימית והאובססיה של גיבור הסרט. למרות המגבלה ואולי בזכותה, האלבום מצליח לנוע בתוך מגוון של עולמות. מגיטרות מרחפות ועד לכלי הקשה מעץ, מכלי נשיפה אגרסיביים לאמבייאנט אפוקליפטי. והכל בצמידות לסצינות של הסיפור בנוסח תת מימי.
"טיפה-פסקול ב-4 תוים" הוא האלבום השני של צ'רלי קצ'רלי בבירדסונג אחרי "צ'רלי קצ'רלי אי.פי."

Senza Valore הוא פרוייקט של ג'וסף קמפבל המולטיאינסטומנטאליסט או "איש שיודע לנגן גרוע על הרבה כלים" לפי הגדרתו.
Attack/Decay E.P אנחנו מניחים, מתייחס לקצה קצהו של תחילת הצליל, הנקודה ההתחלתית התוקפנית שבה הצליל בשיאו ולחלק בו דועך הצליל עד שהוא נהיה הד חוזר של עצמו. מה שמשאיר את האמצע הבשרני ללא התייחסות.
זה נכון חלקית לגבי Attack/Decay E.P שמתחיל בקולם של ילדים משחקים ונגמר בנשיפה אמביינטית שברירית כל כך, שאפשר שהיא לא יותר ממחשבה חולפת דרך מיקרופון.
האמצע שהיה אמור להזנח, דווקא בשרני יצירתי ומלודי, כמו שאמצע צריך להיות.

"כדור הארץ הוא המקום לאהבה" זאת ההצהרה שמופיע בכותרת האלבום החדש של Uncle Owen Aunt Beru וגם ממסגרת אותו בשיר הפותח והאחרון.
רק קילוף עדין של שכבות האלבום יחשוף את העולם העדין של ג'סיקה (היא דוד אוון ודודה ברו בארצי אחד) ובני הארץ שמקיפים אותה.
כוכב הלכת עליו אנחנו חיים עם הדודה והדוד הוא באמת מקום לאהבה, מלחמות, דתות ולכל מיני דברים גדולים שנראים יפה בכותרת של עיתון, אבל רוב הזמן הכל קטן ופשוט בהרבה. רגעים קטנים באורה של השמש. מחשבות פשוטת שחומקות מעבר למילים ומשמעות והמון ארציים קטנים שזורים בפלנטה בתנועה מתמדת בחיפוש אחרי סיבה.

זהו אלבומה השני של ג'סיקה קליירו כ-Uncle Owen Aunt Beru אחרי Spaces in Time שגם הוא ניתן להורדה חופשית.

לא הרבה ידוע על "ארטיק". או שהוא קמצן במילים או שיש לו סיבה בטחונית.
ידוע ש: 1. "ארטיק" הוא ארתור אנטוניאן 2. ארתור אנטוניאן הוא אוקראיני שהיגר לפולין בנסיבות לא ברורות, מפוקפקות, סודיות או לא חשובות. 3. ארתור אנטוניאן הוא כנר, אבל "ארטיק" לא. 4. בכל זאת הם אותו בנאדם.
ארתור אנטוניאן טוען שב"Shaman Tones", האלבום הראשון של "ארטיק", לא נעשה שום שימוש בכינור או כל כלי אקוסטי אחר. בכלל, הטענה היא שהוא נעשה בעזרת מחשב בלבד. אוזן אנושית נורמלית, לעומת זאת, תבחין בין הצלילים בחמת חלילים, כלי פריטה לא מזוהים, צלילי ריסוק שונים ותינוקות מעונים.
דו"ח מיוחד שחיבר הסי.אי.איי טען ש"Shaman Tones" הוא הקלטה של הזיות חום בעזרת מכשיר מיוחד שפותח על ידי הק.ג.ב. זה היה הנספח לדו"ח המרכזי, שהכל בו חסוי חוץ מהמילים "נשק להשמדה המונית" ו"אלקטרוניקה אובססיבית לגבות".
בכל מקרה האזנה לבעלי סיווג בטחוני גבוה בלבד.

ההומונקולוס הוא איש קטן, יצור זעיר ממש, שחי בתוך המוח ושולט בו מבפנים. יש אומרים שהוא אחראי לכל התפקודים הלא בסיסיים. אולי להנאה ממוסיקה ואולי ליצירה שלה.
"יצורים זעירים" הפעם פחות זעירים, יותר בשרניים ופחות נוטים להתפזר. עדיין, הם לא נחים לרגע. בין משטחי ביטבוקס שהוקלטו לייב אל תוך פדל דיליי לגיטרות עוקצניות, הרמוניום שמתחרה במקלדות לו-פיי מעאפנות ושירה הרמונית שלעתים נשמעת כמו מקהלת הצבא האדום. "הומונקולוס" מזגזג על הקו הדק בין אקלקטיות לאחידות ונופל באמצע.
זה האלבום השני של "יצורים זעירים" שיוצא בבירדסונג.

Doce canciones para Eleodora (תריסר שירים לאלאודורה) נכתב והוקלט בכדי לעודד את רוחה של אלאודורה, מי שהפכה במהלך הזמן לאישתו ושותפתו המוסיקאלית של קארלוס לאבה (Carlos Labbé). בשנת 2003, לצורך הקלטת האלבום, קארלוס השתמש בכל מה שמצא בסביבה, מקליט את הכל לתוך פי סי ישן עם אוזניות בתור מיקרופון, גיטרת צעצוע, מיקלדת ישנה, נבל פה צ'יליאני ותוכנת מכונת תופים שהוא לא זוכר את שמה.
התוצאה בהתאם, נעה בין סנטימנטליות של בין זוג אוהב ודואג לאקספרימנטליות טבעית של נשמה קצת חרוכה.
כמה שנים אחרי, קארלוס החליט לשחרר את האלבום, שהיה מיועד לאוזניה של אלאודורה בלבד, לרשות הכלל.

פירה של מטוסים (Air Planes Mashed Potatoes) משלב בין אלקטרוניקה כבדה ושבורה לפאנק כועס, מוזיקה ערבית ובריינדאנס.
הסאונד האלקטרוני החי נוצר עקב שימוש בשני סמפלרים, גיטרה חשמלית ואקוסטית, פטיפון, רדיו, מיקרופון, מקלות ודאווינים.

הופק על ידי דיגיטל_מי

SxFxTxC הם קווארטט הארד-קור סטריטפאנק ממכבים רעות, בסיס המוצא של הלייבל היי-פייבר שזהו שיתוף הפעולה הראשון שלו עם בירדסונג.
הלהקה התחילה לנגן בקיץ 2004 בזמן שארבעת חברי הלהקה (מתוכם שלושה חברי להקת הפרוורים רפיוג'יז) שהו בברלין. המטרות היו ברורות כבר אז: להציל את העולם ובו זמנית לגרום לחורבנו.
אין טעם לברוח או למצוא מחסה. בכל מקרה, רק אלוהים יגן עלינו מיום הדין.

Uncle owen Aunt Beru היא בחורה בשם ג'סיקה שיוצרת ספייס פולק בתור יומן אישי, לוכדת התרשמויות מכוכב הבית שלנו וכמה אחרים בכלי קיבול מוסיקלי. בתא המטען שלה אפשר למצוא דוגמיות ארציות וחוויות משומרות ממסעותיה.
Spaces in time הוא ניסוי חופשי במלודיות פשוטות ושובות בעלות סאונד גולמי בשילוב עם קולה של ג'סיקה ויומן החללית.

בלי שום קשר לברווז (חוץ מהשם המושאל), קולקטיב המטורפים שקוראים לעצמם "דודו גבע", מגיעים אלינו מהמקום בו הקממברט נוטף מבתי שחי של ציירי רחוב.
מדובר במיני אלבום קצרצר של שני קטעים קצרים באנרגיה דחוסה במיוחד בהם חבורת הצרפתונים מייצרת כאוס פסיכדלי,פרוגרסיבי ופרמיטיבי.
אף ברווז לא נפגע במהלך ההקלטות.